קומפוסט - עשה זאת בעצמך!
מאת חיים אורגניים   
Imageרבים קונים דשן כדי להעשיר את האדמה ולהזין את הצמחים ועצי הפרי שלהם. אתם יכולים להכין דשן אורגני (קומפוסט) איכותי בעצמכם, לחסוך כסף, להפחית את כמות הזבל שאתם זורקים, לשמור על הסביבה ולגדל צמחים ופרות נקיים מכימיקלים מזיקים.

זבל אורגני המכיל צמחים, פירות וירקות, סופו להתפרק ולהפוך לאדמה, הקומפוסטציה היא תהליך שמדלג על השלב של הריקבון ומאיץ את הפירוק באמצעות חרקים וחיידקים. בתום התהליך מתקבלת אדמה עם מרקם רך ואוורירי וריח נפלא של אחרי הגשם. השאלה הראשונה שנשאלת היא ״זה לא עושה ריח רע? בעלי חיים לא חופרים ומפזרים את שאריות המזון לכל עבר?״ אם מכינים את הקומפוסט לפי הכללים, אין ריקבון ולכן אין ריח ובעלי חיים כמו חתולים או כלבים בד״כ לא מגלים בו עניין רב ותמיד ניתן לגדר ולכסות את הערמה ולמנוע מחיות סקרניות את הגישה..
זבל אורגני ניתן לייצר גם מלשלשת וצואה של בעלי חיים ובני אדם, אבל זה דורש הקפדה ושמירה על חוקים מסוימים. אנשים שבוחרים להשתמש בשירותים אקולוגיים, לא ״מורידים מים״ לשטיפת הצרכים, אלא אוספים אותם במכלים מיוחדים בהם נעשה הקומפוסט או בדליים. מכסים אותם בעלים או נסורת ואז מפנים אותם לאתר קומפוסט ביתי להמשך התהליך. בכך משתמשים ב״פסולת״ שגופם מפנה, חוסכים במים, ובתהליכי טיפול בשופכין, חוסכים כסף ותורמים לסביבה. אבל רובנו בוחרים לא להרחיק לכת עד כדי כך.
במה הכנת קומפוסט תורמת לסביבה?

כששאריות החומר האורגני מהמטבח שלנו מגיעות להטמנה במזבלה, הן עוברות תהליך פירוק אנאירובי במהלכו נפלו גז מתאן, מגזי החממה הגורמים להתחממות כדור הארץ. כשנוזלי הזבל ומי הגשמים מחלחלים ונספגים בקרקע, הם מזהמים אותה ועלולים לחדור למי תהום ולזהם גם אותם. מאחר ולפחות חצי מהאשפה הביתית מורכבת משאריות המזון שלנו, יש לנו שפע של חומר גלם שנוכל להפוך למשאב ובכך לתרום את חלקנו לשמירה על הסביבה.


מה דרוש כדי להכין קומפוסט ביתי?

1. מיכל - היום יש קומפוסטרים מפלסטיק או עץ שניתן לרכוש, אבל אפשר לבנות אחד די בקלות, באמצעות משטחים משומשים (משטחי עץ המשמשים להובלת סחורות, חומרי בניין וכו׳) אותם ניתן למצוא באתרי בניין ולבקש רשות לקחת אותם. בחלק מהמקרים הקבלנים מזדכים עליהם, אבל לרוב, אין להם כוח להתעסק עם זה והם אפילו שמחים שמישהו מפנה בשבילם את המטרד. ניתן להשתמש ברשת לולים מחוברת כגליל, או סביב 4 בזנטים/עמודים. לרוב מעדיפים להשאיר פתח בדופן וכן כיסוי כלשהו להגנה מפני הגשם, אידוי מוגבר או בע״ח סקרניים.
2. חומר אורגני רטוב - פסולת מטבח כמו קליפות של פירות וירקות, שאריות מזון, קליפות ביצים, כל חומר אורגני (לא פלסטיק, ניילון וכו׳), גזם טרי, כסחת דשא ירוקה ועוד.
3. חומר אורגני יבש - עלים יבשים, כסחת דשא יבשה, נייר, עיתונים (כדאי להימנע ממגזינים צבעוניים), נסורת, אפר מדורה, צואת בע״ח צמחוניים כמו סוסים, כבשים וכו׳

איך בונים קומפוסטר?

לפניכם סדרת קישורים לסרטונים של ״עשה זאת בעצמך״ בהם מוצגים שלל אפשרויות לבניית קומפוסט ביתי:

 


http://www.treehugger.com/lawn-garden/4-diy-compost-bins-you-can-build-one-day-video.html


http://theselfsufficientliving.com/hoe-to-make-a-diy-homemade-compost-bin/

רוצים עוד רעיונות, כתבו בגוגל diy composter ותמצאו שלל תמונות וסרטונים עם רעיונות מעוררי השראה.




אחרי שבנינו או קנינו קומפוסטר, הגיע הזמן להתחיל: את הקומפוסט כדאי למקם על האדמה כדי שהנוזלים העודפים יוכלו להתנקז ועל מנת שמיקרואורגניזמים מהאדמה יוכלו להיכנס. את הערימה יש לבנות בשלבים:
1. בשלב הראשון - נניח בתחתית הערימה ענפים וזרדים כדי לייצר שכבה מאווררת שתאפשר ניקוז טוב של עודפי הנוזלים מהערימה אל האדמה. על שכבת הזרדים להיות כ 15ס״מ בגובהה. זהו שלב חד פעמי, שנדרש לו בכל פעם שנבנה ערימת קומפוסט חדשה.



2. בשלב השני - מעל הזרדים נערום שכבה של חומר אורגני יבש. ליד הקומפוסטר כדי להעמיד מיכל או ערימה של חומר אורגני יבש שאוספים בסביבה, עלים יבשים (אפשר לבקש מהשכנים גם את העלים היבשים וכסחת הדשא שלהם אם אין לכם מספיק בגינה), עיתונים ישנים, פסולת נייר וכו׳.


3. בשלב השלישי נתחיל בעצם בהכנת הקומפוסט. נקצה במטבח פח נפרד או קערה שבהם נשים את הפסולת האורגנית הרטובה. נהוג לשים כלי קטן עם מכסה על השיש ליד הכיור, כשהוא מתמלא, יוצאים איתו לערמת הקומפוסט. מפזרים את תוכנו על הערימה ומפזרים מעליו כמות דומה של חומר אורגני יבש. חשוב להקפיד על היחס בין החומר האורגני היבש לחומר האורגני הרטוב  (1:1). תמיד נכסה את פסולת המטבח הרטובה בחומר יבש כדי למנוע ריח רע וביקורים של בע״ח.


4. חשוב מאד לדאוג שהערמה לא תתייבש! פעילות המיקרואורגניזמים המפרקים את החומר האורגני זקוקה ללחות. פנים הערימה צריך להיות רטוב אבל לא ספוג במים (הניקוז חשוב כי נוזלים עודפים עלולים לגרום לריקבון ותסיסה). לכן כדאי לכסות את הערימה מפני גשם או אידוי מוגבר ולבדוק אותה מידי פעם. אם היא יבשה, להשקות אותה במים ואם היא רטובה מדי, להוסיף חומר אורגני יבש שיספוג את עודפי הנוזלים.


5. כשהערימה מגיעה לגובה הרצוי, בהתאם לגודל ולצורת הקומפוסטר, רצוי נפח של מטר מעוקב (מטר על מטר על מטר), מכסים אותה, שומרים על הלחות שבה ונותנים לתהליך להתרחש. אחד הסימנים הבולטים ביותר לתהליך קומפוסטציה יעיל, הוא התחממות הערימה. הערמה מגיעה לחום של עד 80 מעלות! החום מופק מפעילות אינטנסיבית של כמויות עצומות של מיקרואורגניזמים שמפרקים את החומר האורגני והופכים ואתו לאדמה פוריה ועשירה. החום מאפשר למיקרואורגניזמים תרמופיליים בלבד לשרוד ולפעול בחום הזה, ובכך נמנע מחיידקים, נבגים ושאר מיקרואורגניזמים מזיקים ומחוללי מחלות לפעול בערימה, כמו כן זרעים נהרסים בחום ולא נובטים במהלך או אחרי הקומפוסטציה ומתקבלת אדמה נקיה מזרעים זרים.


6. בשלב זה, אנחנו צריכים להתחיל ערימה חדשה ולתת לתהליך בערימה הישנה להתרחש. גובה הערימה הישנה ילך ויצטמצם כחלק מהתהליך שעשוי להמשך מספר חודשים. את הערימה החדשה מומלץ לבנות סמוך ככל הניתן לישנה. ככל שיתקדם התהליך בערימה הישנה, יישאר פחות ופחות חומר אורגני לפירוק והמיקרואורגניזמים הרעבים יעברו לערימה החדשה ובכך יואץ תהליך הפירוק שלה.
מי שיש לו קומפוסטר עם דלת תחתונה, יכול להוציא את הקומפוסט המוכן מלמטה ולהמשיך במקביל לערום את הפסולת האורגנית מלמעלה, המיקרואורגניזמים יעלו גם הם בהדרגה במעלה הערימה מהמקומות שיש בהם פחות חומר לפירוק למקומות שיש בהם יותר חומר.

7. ערבוב - בזמן התהליך, המירקואורגניזמים זקוקים לחמצן, כשתהליך הפירוק מתקדם הנפח של הערמה מצטמצם, הרווחים בין החלקיקים קטנים והערימה מכילה פחות ופחות חמצן. אם מרגישים שהטמפרטורה של הערימה יורדת, כדאי לערבב עם קילשון או את חפירה, כך גם יתבצע פירוק אחיד יותר. בדרך כלל הפירוק נעשה מבפנים החוצה כלומר תחילה מתפרקת הערמה במרכזה ובהדרגה מתפרקים החלקים החיצוניים, זה נמשך זמן רב יותר. ערבוב יסיע להאצת התהליך, הכנסת חמצן לערימה ופירוק אחיד של החלקים החיצוניים והפנימיים. אין צורך בערבוב תכוף, פעם בכמה שבועות יספיק.



בסוף תהליך הקומפוסטציה שאורך כ 3-4 חודשים, יתקבל חומר שמרגיש כמו אדמה כהה רכה, מתפוררת, פוריה, אוורירית ובעלת ריח טוב.

מה עושים עם הקומפוסט?

את הקומפוסט שקיבלנו נפזר בגינת הירק, סביב עצים ושיחים בגינה, בעציצים ואדניות. כדאי לערבב אותו עם האדמה או להטמינו באדמה סביב הצמח ולהשקות היטב. ניתן לפזר את הקומפוסט תחת חיפוי של אבנים, עלים, יריעות וכו׳.


כל מי שמכין קומפוסט ביתי יספר, שלקח לו זמן להכיר את הכמויות ואת הדרך הטובה ביותר בשבילו להכין קומפוסט, זה דורש התמדה וסבלנות אבל בהדרגה זה הופך להיות כל-כך קל ומוכר עד שהתהליך נראה טבעי כמו כל פעילות ביתית שגרתית אחרת. אנשים נהנים לספר איך כמות הפסולת בבית קטנה באופן משמעותי. הטיולים התכופים לריקון הפח הביתי, הצטמצמו לחצי, השימוש בשקיות זבל הצטמצם לחצי והגינה פורחת ומניבה יותר בזכות הקומפוסט הנפלא.


אז יאללה לעבודה :-) מתחילים לעשות קומפוסט!

אם אתם גרים בבניין ואין אפשרות לגייס את השכנים לטובת קומפוסט שכונתי, תוכלו לעשות הומוס בעזרת תולעים אדומות בדירה, בקופסה מתחת לכיור. לא לדאוג, זה לא כמו שזה נשמע, לפרטים על התהליך באתר "
הגינה האורגנית"