שנת שמיטה: לא שומטים את הקרקע
מאת הילה אפללו   

Imageלחילונים שבינינו המושג "שנת שמיטה" לא אומר הרבה פרט לעובדה שהירקות ימכרו השנה במחירים גבוהים יותר. לשומרי המצוות, פירוש הדבר יהיה שבבואם לקנות פירות וירקות הם יצטרכו לבדוק, פרט לתעודת כשרות, גם תעודה מהרבנות, המעידה שמותר לאכול את הסחורה במסגרת פסקי ההלכה לשנת שמיטה.

 

מהי שנת השמיטה
השנה השביעית במחזור של שבע שנים, בה מצווה עם ישראל לשבות מחלק גדול ממלאכות השדה החקלאי בארץ ישראל ולהפקיר את הפירות לכל המעוניין לקוטפם. השמיטה מלווה גם במצוות שמיטת כספים ובמצוות קהל. במשנה ישנה מסכת העוסקת בשנת השמיטה - מסכת שביעית. 

 

מצוות השמיטה הייתה מאז ומעולם מהמצוות הקשות לקיום, בגלל השלכותיה הכלכליות. רבים בימי המקרא, המשנה והתלמוד, לא הקפידו על קיום מצוות השמיטה. עם התחדשות ההתיישבות החקלאית היהודית בארץ ישראל, ביקשו רבים לשמור שמיטה אך הדבר היה מורכב עד מאוד.

 

בשנת שמיטה, ישנו איסור לאכול פירות וירקות שנזרעו או ניטעו אחרי ראש השנה ולכן כמעט ולא קיימת בעיה עם הגידולים הרב שנתיים, כמו פירות. הבעיה מגיעה כשמדובר בירקות חד שנתיים. לכן הירקות שיזרעו בשדה הנמצא בבעלות יהודית אחרי ראש השנה יהיו אסורים למאכל.

 

 

 

מטרת השמיטה
סיבה חברתית - התומכת בחלוקה מחדש של תוצרת האדמה והעבודה. אם אף אחד לא מעבד את הקרקע, כולם רשאים ליהנות ממנה. סיבה נוספת היא כדי להיזכר באדון האמיתי על האדמות, הרי הוא בורא עולם, שידאג לכלכל את העניים גם כשאינם עובדים.

 

 

מנוחת האדמה - האדמה מספקת כמות גדולה של מינרלים לגידולים חקלאיים. אם לא מקפידים על מחזור זרעים ותכנון לטווח ארוך, עלולים לפגוע באיכות האדמה ובהרכב שלה. שנה בה נותנים לאדמה להתאושש משפרת את פוריותה.

 

 

שמיטת חובות - יש המפרשים את שנת השמיטה כשנה בה שומטים את חובותיהם של החקלאים העניים שניזוקו מהשמיטה.

 

 

שנה של רוחניות - שנה שבה אפשר לשמוט את עיסוקיי החול ולהתרכז ברוח. לקחת פסק זמן לצרכי לימוד תורה (אולי מכאן הנוהג של שנת שבתון).

 

 

חקלאי שלא מעבד את אדמתו בשנת השמיטה, עלול להגיע לפת לחם. לכן, פותחו מספר היתרים שנועדו לאפשר באופן חלקי את המשך העבודה החקלאית. 

 

 

 

 

 

 

היתר המכירה
ההיתר העיקרי הוא היתר מכירה, על פיו נמכרות הקרקעות לגוי ונפטרות ממצוות שמיטה. במקרה כזה יכול חקלאי יהודי "למכור" את הקרקע לגוי למשך שנה ובזמן זה לעבד לכאורה את האדמה אצל הגוי כשהתוצרת נמכרת כתוצרת של גוי. כלומר, כדי לרכוש ירקות אורגניים בשנת שמיטה יש לבקש מהחקלאי להציג תעודה שהוא מצוי תחת פיקוח (כמו תמיד) ובנוסף לה, תעודה החתומה על ידי רב ומאשרת קיום היתר מכירה.

 

 

 

באוצר בית דין
החקלאי מפקיד את ניהול השדה בידי בית הדין כך שהגידול, ההשקיה והקטיף מתקיימים לפי הוראות מדוייקות של בית הדין וגם מחיר התוצרת נקבע על ידו. גם כאן יש לוודא כי החקלאי מחזיק ברשותו תעודת פיקוח ואישור אוצר בית דין.

 

 

 

רכישת פירות וירקות מגויים
בשנת שמיטה נהוג לרכוש כמויות גדולות מאד של פירות וירקות מכפרים ערביים ומהשטחים. הבעיה היא שכמעט ואין בנמצא חקלאים ערביים שמחזיקים תעודת פיקוח אורגנית ולכן האופציה הזו כמעט ולא קיימת בארץ. מה שכן ניתן לעשות הוא לרכוש ירקות המיובאים מחו"ל, מחיריהם גבוהים במיוחד וקשה מאד להשיגם.

 

 

 

מצע מנותק
ישנה שיטת גידול נוספת הנקראת מצע מנותק. החקלאים רוכשים מצע גידול מחו"ל וזורעים או שותלים בתוכו במקום באדמת הארץ. את המצע מניחים על גבי האדמה וביניהם חוצץ כלשהו כמו יריעות ניילון. אפשרות אחרת היא לגדל במיכלים. לצערי עד כה לא איתרתי חקלאים אורגניים המגדלים בשיטה זו.

 

 

 

השימוש בהיתרים השונים של שנת השמיטה הוא אחד מסלעי המחלוקת העיקריים בין החרדים לדתיים הלאומיים. בעוד רוב גדול של הציונים הדתיים רואים כערך ראשון במעלה את המשך קיום החקלאות היהודית בשנת השמיטה (ולצורך כך תומכים בהיתרים השונים), רואים הדתיים החרדים בקיום מצוות השמיטה את המטרה המרכזית. מסיבה זו הם אינם ששים להשתמש בתוצרת חקלאית יהודית המבוססת על היתרים ומעדיפים לקנות תוצרת חוץ או מהרשות הפלסטינית, דבר שנדחה על הסף בציונות הדתית.

 

חקלאים אורגניים המחזיקים באישורים האמורים, מוזמנים ליצור קשר עם המערכת ואנו נפרסם את פרטיהם לטובת ציבור הגולשים שומרי המצוות.

נכתב בסיוע: הרב מיכאל קורצוויל, רכז אגרונומים, האחראי על כשרות פירות וירקות ברבנות