ימי הווסת - ימים של ריפוי
מאת איילה פיליפ   
Imageלפני כעשר שנים קיבלתי מאחותי, החיה בארה"ב, תחבושות בד לשימוש בזמן הווסת. התאהבתי במוצר ובשימוש בו, דרכו חוויתי חיבור לנשיות שלי ולמחזורי הטבע. לאחר שש שנות שימוש החלטתי לחדש לעצמי את מלאי התחבושות בתפירה ביתית. מצאתי את עצמי  עם חברתי אלונה ביום חורף גשום, כשאנו יושבות ותופרות לעצמנו תחבושות בד לווסת. ניסינו סוגי בד שונים עד שהגענו לבד המכיל 100% כותנה אורגנית וראינו כי טוב. כל כך טוב, עד שהרגשנו, ממקום של שליחות, שככל שיותר נשים ישתמשו בהן, כך ייטב לנו ולסביבה שלנו.
כך פתחנו עסק קטן לייצור תחבושות בד מכותנה אורגנית.

השימוש בתחבושות בד שאפשר לנו חיבור אחר לימי הווסת, גם הוביל אותנו לחקור את הימים המיוחדים  האלה ולגלות עוד על ההיבטים השונים של המחזוריות הנשית בכלל ושל ימי הווסת בפרט.

הנפש
פעם, כאשר הנשים היו פורשות לקבל את דם החיים, ההתייחסות לזמן זה הייתה כאל זמן מיוחד: זמן מנוחה, זמן של חלומות, זמן של ידע, זמן להתרוקן ולהתמלא מחדש, זמן של חיבור לאישה ולנשיות.
היום, ההתייחסות לזמן זה הפוכה - מלמדים אותנו לרוץ, לקפוץ, להתעלם ולהתכחש... עד שרובנו לא רוצות לראות, להרגיש, להריח, לתת לזמן הזה להיות.

בתהליך שאני עוברת כל חודש מחדש, גיליתי שחילופי העונות משתקפים במחזוריות שלי. בעצם, כל אישה חווה בתוכה בכל חודש וחודש, את ארבע עונות השנה: חורף, סתיו, אביב וקיץ.

זמן הווסת משול לחורף. המילה ווסת באה מן השורש לווסת, לאזן משהו בתוכנו. זהו זמן לפרוק או להתבונן - בכעס, בעצב ובפחדים שלעיתים מנהלים את חיינו. בשבילי זהו זמן של הערכה והרהורים, הזדמנות לשנות ולהתאים, לבחון את הדברים השליליים והקשים של חיי ולהעמיק את הקשר עם הידיעות הפנימיות שלי.

אני אוהבת להמשיל את זמן הווסת, לאגם שקט, יפה ורגוע, כאשר בתקופת אמת זו העכירות שבתחתית האגם צפה ועולה על פני השטח - החששות והכעסים צפים ועולים. קל להגיד "אלה ההורמונים שלי", "בן הזוג שלי מטריף אותי", "אני בזמן המגעיל הזה" או כמו שאימי וחברותיה נהגו לכנות זאת "התחרבנתי". אני מציעה לקחת הזדמנות זאת בשתי ידיים ולהציץ פנימה לרגשות הפחות נעימים שבחיינו. גם לירח ישנו צד אפל...

ראו עד כמה חכם גוף האישה, הוא יוצר לנו כל חודש סדנא. לא היה לי קל להתבונן פנימה משום שזה הצריך שינוי בחשיבה שלי ובהתייחסות אל הזמן המיוחד הזה. בעידן של סיפוקים מידיים, שהכול קל ומהיר. אנו רוצות שכל החודש יהיה אביב, אנו מתכחשות למחזוריות שלנו.

אבל יש גם ימים אחרים. כפי שבחורף אנו נוטות לעצבות ולהסתגרות, וזה משתקף בימי הווסת, כך, בקיץ סוג הפעילות שלנו שונה, וזה משתקף בימים האחרים של המחזור.

נסי לרגע להיזכר בהתרוממות רוח שאת חווה עם תחילתו של האביב, בנעימות של קרני השמש הנכנסות ומחממות שוב את עצמותיך לאחר הקור של החורף, בפריחה, בהתחדשות, בצורך לצאת אל הטבע. כל זה קורה לי כל חודש מחדש כאשר אני מאפשרת לעצמי להתבונן בימי החורף שלי במה שצף ועולה מתוכי. בימים אלה אני בוחרת להעלות על הכתב את תחושותיי ואת מה שאני רואה בתוכי פנימה. את העיבוד של הדברים אני משאירה לאחד מימי האביב.

אחרי האביב מגיע הקיץ. זהו זמן היציאה החוצה: זמן של ניידות, פתיחות והרבה אנרגיה, כפי שקורה לנו בקיץ  - ים,חופשות ,טיולים. אחריו מגיע הסתיו, שזהו זמן הביוץ בו הרחם מתחיל להכין את עצמו לקבלת חיים חדשים. הוא מתכונן ונערך לקראת... בשבילי זהו זמן של יצירה, תכנון תוכניות או יעדים, זמן של רעיונות חדשים, ותחילתו של תהליך ההתכנסות, שיגיע שוב בחורף, וחוזר חלילה.

היום אני נהנית לראות את כל הצבעים שבתוכי, גם את צבעי החורף. אני מודה על ההזדמנות שאני מקבלת בכל חודש מחדש להציץ פנימה ולעשות עבודה, מבלי להאשים את ההורמונים שלי או את אף אחד אחר, להיות אישה טובה יותר לעצמה, לסובבים אותה ולעולם כולו.
 

 
 

הגוף
השימוש בטמפונים ובתחבושות חד פעמיות משפיע גם על ההיבטים הפיזיים - על גופנו ועל הסביבה בה אנו חיות.

מטרתם של הטמפונים והתחבושות החד-פעמיות היא להעלים את התופעות הגופניות של זמן הווסת, ובכך הם תורמים להתעלמות והכחשה של הזמן המיוחד הזה. להעלמת הסימנים הגופניים יש השפעה גם על ההיבט הפיזי.

השימוש בטמפונים אוטם את הנרתיק ולא מאפשר לו לנשום למשך כמה ימים.  זהו המקום המקודש ביותר בגופנו, מקור ההנאה והאינטימיות, המקום ממנו אנו מעניקות חיים. זהו המקום המזיע ביותר בגוף האישה, ואיטום מקום זה יביא למחלות, לפטרת, להרגשת אי נוחות, לריח רע וכו'...

ואחרי שהזקנו לעצמנו, אנו גם מזהמות את מקורות המים על ידי השלכת הטמפונים לאסלה. ומוסיפות זבל בלתי מתכלה לאדמה על-ידי השימוש בתחבושות חד-פעמיות. בזאת אנו תורמות את חלקנו בזיהום הכדור שלנו, בזיהום המים ואמא אדמה.

הדם
הדם שיוצא מתוכנו בימי הווסת הוא "דם החיים", דם שהיה מיועד לתמוך בחיים חדשים, דם מלא בחלבונים והורמונים. אפשר להחזיר אותו אל האדמה ולהשקות בו את הגינה  כדי שימשיך להפרות את סביבתנו.

אני מזמינה כל אישה להתחבר באהבה לווסת ולנשיות שלה, למחזוריות החיים, לריפוי האישה שבתוכנו ולאמא אדמה.

כתבה: איילה פיליפ
לתגובות ושאלות ניתן לפנות
כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה