הנקה - מאז ולתמיד
מאת הילה אפללו   

ההנקה חוזרת
אחרי שנים של ניסיונות להכחיד את ההנקה היא חוזרת ובגדול.
היו כאלה שלא הצליחו להניק, כאלה שלא רצו, היה דור שלם של נשים שלא ראו אף פעם במשפחה מישהי מניקה ולכן לא חשבו אפילו לרגע להניק בעצמן.

 

 

שחרור האישה
שחרור האישה המשמעותי שהתרחש במאה האחרונה גרם לנשים רבות לראות בהנקה משהו כולא ומגביל, ההנקה אילצה אותן להיות צפונות בביתן ומאחר שלא היה נהוג להניק ובטח שלא בפומבי, ההנקה אכן כבלה אותן לבית ולא אפשרה להן לצאת לקניות, לחברים, לסידורים או אפילו סתם לטייל ולנשום אוויר צח.  נשים שרצו לפתח קריירה נאלצו לחזור לעבודה תוך זמן קצר והפסיקו להניק. 

התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות)
חברות שייצרו ושיווקו תרכובות מזון לתינוקות (תמ"ל) שכנעו אותנו שהם יודעות יותר טוב מהטבע והאבולוציה מה וכמה הילד שלנו צריך כדי להתפתח . שכנעו אותנו שהגוף שלנו לא מייצר מספיק או שהרכב החלב שלנו לא מספיק טוב. הרבה נשים בחרו שלא להניק בגלל ששטיפת המוח לחצה על הנקודות הרגישות ביותר.
נשים נאלצו להתמודד עם שאלות כמו: איך תדעי שיש לך מספיק חלב? איך את יודעת שיש בחלב שלך את כל מה שהתינוק צריך ובכמויות הנחוצות? אלה שנשארו לבד בבית לטפל בתינוק שלהן לא פעם ויתרו מפאת התשישות, מאחר ולא הקפידו על
הטיפול בעצמן לא אכלו כמו שצריך ולא שתו מספיק והמחשבה שהחלב שלהן לא טוב מספיק לא חדלה מלנקר ולהטריד.
ומה יותר מפחיד אימא צעירה מהעובדה שהעולל שלה לא מקבל את כל הדרוש לו כדי להתפתח ולגדול בבריאות אופטימלית?
וכך במשך שנים הלכה ונבנתה תעשיה ענפה של  מזונות מלאכותיים ופחד שמגלגלת עד היום מיליוני שקלים. 

הלך הרוח
זה היה תוצר של הלך רוח חברתי תוצר של פרסום מגמתי שבנה וגיבש את דעת הקהל, ועם השנים ההנקה איבדה מהלגיטימיות שלה ולא היה  מקובל להניק, עד כדי כך שנשים שהמשיכו להניק למעלה מ3-4 חודשים היו חריגות וכאלה שהמשיכו להניק עד גיל שנה ויותר, מושא ללעג והשפלה.

 התפוררות הקהילה
צורת החיים המשפחתית המורחבת או הקהילתית ההדוקה חדלה כמעט מלהתקיים בעולם המערבי וגם אצלנו, בעבר במסורות הלא כל כך עתיקות אישה אחרי לידה הייתה פטורה מעבודות הבית ומכל המטלות האחרות והקדישה את כל זמנה בחודשים הראשונים לאחר הלידה, למנוחה ולטיפול ברך הנולד. הנשים האחרות בקהילה דאגו לנקות בשבילה, לכבס, להכין אוכל, לטפל בילדים האחרים וכו'.
היום רבים מהנשים מצאו עצמן בתא משפחתי מצומצם, כל בני המשפחה כולל בן הזוג צריכים לחזור בלית ברירה לשגרה ולעבודה. ה
אישה נשארת לבד עם התינוק כשהיא צריכה לדאוג לכל צרכיו ובמקביל לצרכה שלה, ההנקה התכופה והצורך לקום הרבה בלילות החלישו והתישו אותה. הפסקת ההנקה ומתן תמ"ל נראו כמוצא היחיד רגע לפני שהיא מגיעה לאפיסת כוחות.

 

לינה משפחתית
העבר נהוג היה שהעולל ישן עם אימו במיטה, זה מנע את הצורך לקום מן המיטה ולגשת לתינוק כדי להניק אותו ואפשר לאם להניק בשכיבה ולישון בזמן ההנקה.
נשים הפסיקו לישון עם הרך הנולד באותה מיטה וזה אילץ אותן לקום כל כמה שעות להניק. נשים מניקות במהלך הלילה בישיבה ולא פעם מפחדות או לא מצליחות להירדם תוך כדי הנקה שמא יישמט חלילה התינוק מידיהן וייפול. ובכך מוותרות על שעות שינה יקרות ועל היכולת להעניק לתינוק את תחושת הביטחון שהקרבה לגוף האם מספקת בלינה משותפת.
נטען כי זה מסוכן להלין עולל רך במיטת מבוגרים שמא יפגעו בו חלילה וימחצו אותו והטיעון שכנע לא מעט נשים להימנע מכך.
היום רוב הנשים כלל לא מודעות לאפשרות מאחר והיא אינה נהוגה כבר מספר דורות (פרט לקהילות שעלו מתימן ו/או אתיופיה בעשורים האחרונים).

 

היום
היו סיבות רבות ומגוונות שיכלו לתרום להכחדת ההנקה אך זו לא נעלמה ובשנים האחרונות ההנקה חוזרת ובגדול. מחקרים הראו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שהדרך הטבעית והטובה ביותר להזנת הרך הנולד היא הנקה.
היום מעודדים נשים להניק תקופות ארוכות, המלצת משרד הבריאות האמריקאי היא להניק עד גיל שנה. בהדרגה מותאמות עקומות הגדילה למימדי גופם של ילדים יונקים במקום למימדי גופם של ילדים הצורכים תמ"ל.
היום ניתן לראות נשים בגינות ציבוריות, מסעדות ובמקומות ציבוריים רבים נוספים מניקות את ילדיהן , נשים רבות מגלות את ההנאה הצרופה מהקשר הבלתי אמצעי הזה עם ילדן שמספקת ההנקה, את תחושת החיבור העמוקה והכוח שבמגע. המנשאים והאביזרים החדשניים האחרים מאפשרים לאישה לצאת מהבית עם התינוק לשעות ארוכות ולשמור על תחושת החופש היחסית ומשאבות החלב מאפשרות אספקה קבועה של חלב אם תוך כדי עבודה מחוץ לבית.
רבות מהנשים לומדות להבין את החיסכון הכלכלי של ההנקה וגם את החופש שמאפשרת ההנקה, בכל מקום ובכל שעה כל מה שהתינוק צריך זה שיחליפו לו חיתול מדי פעם ולהיות קרוב לאימא שמספקת לו אוכל בכל זמן שהוא רעב, לא צריך לקנות, לא צריך לסחוב, להכין, לנקות, לחטא, לחמם ואז לקרר ואז שוב לחמם....חלב אם מגיע בהרכב המושלם, בטמפרטורה המדויקת, סטרילי ובאריזה הכי כייפית שיש.

 

הגוף שלנו
גוף האדם הוא יצירה מופלאה ומורכבת מאין כמוה, המבנה והתפקוד שלנו הוא תוצר של מאות אלפי שנות אבולוציה, חלב האם שלנו הוא הנוסחה המנצחת, הוא התוצר האולטימטיבי שהטבע רקח וניסה, שינה ותיקן במשך מאות אלפי שנים עד שהוא הגיע לתוצאה המופלאה הזו. מיליוני בני אדם השתתפו במחקר ובפיתוח של חלב האם במשך כל כך הרבה שנים ואין כל ספק שהוא מוצלח הרבה יותר התמ"ל שפיתחו כמה מאות אנשים בכמה עשרות שנים.
גוף האדם מתוכנן לאפשר את הישרדות הגזע האנושי, העמדת הצאצאים מקבלת עדיפות עליונה בתהליך ההיריון וההנקה. במהלך ההיריון מתנהג התינוק כ"פרזיט מוחלט", והוא שואב מגוף אימו את כל צרכיו ללא כל התחשבות בצרכיה, גדילה והתפתחות העובר הם בעדיפות עליונה. אם מאגרי הברזל של האם יהיו דלילים תסבול האם מאנמיה (ירידה בכמות כדוריות הדם האדומות) ולתינוק יהיו רמות ברזל תקינות לחלוטין, כך לגבי כל הרכיבים האחרים הדרושים לו לצמיחה והתפתחות תקינה.
כך זה גם בהנקה, גוף האם דואג לייצר חלב המורכב ומותאם לצרכי התינוק בהתאם לדרישות שלו ולגילו. כשהתינוק דורש יותר חלב גוף האם מייצר יותר, בכל גיל דרישות שונות בהתאם לצורך באנרגיה, חלבון, רכיבים חיסוניים וכו' ובהתאם, בכל גיל יקבל התינוק חלב בהרכב המתאים בדיוק לשלב ההתפתחות שלו.
הטבע והגוף שלנו, כחלק מהטבע , הוא חכם הרבה יותר ממה שאנחנו אי פעם נהיה, אז למה לא ללמוד ממנו, לפעול ביחד איתו בלי להפריע או להרוס אותו. למה לא ליהנות מהשפע והחוכמה ארוכת השנים? 

יונקים אחרים
אין בשום מקום בטבע חיה שצורכת חלב של חיה אחרת, כי זה לא אמור לקרות, כל חיה צריכה להניק את צאצאה שלה, לעיתים כשחיה בלהקה לא יכולה להניק את הילוד שלה נקבה אחרת בלהקה לוקחת על עצמה את התפקיד. גם בקרב בני האדם בעבר הלא מאד רחוק היה נהוג להשתמש בשירותיה של מיינקת - אישה שמקצועה היה להניק תינוקות רכים, וכשאלה בגרו ועברו לאוכל מוצק הייתה עוברת לעבוד עם עולל אחר. רק אנחנו מאכילים את ילדנו בחלב פרה או בתמ"ל על בסיס חלב פרה.
במדינות אירופה יש מקומות בודדים שמוכרים חלב אם לנשים שלא יכולות להניק ומעוניינות לתת לילדיהן את היתרון שבחלב אם גם אם הוא אינו שלהן. בארץ זה עדיין לא קורה ואני לא מייעצת לאף אחת לשכור מיינקת, אבל אם האימא יכולה להניק אז כדאי.

 

מה משפיע על כמות ואיכות החלב?
מנוחה
לדאוג למנוחה ושינה מספקת, זה אמנם קשה אבל אפשרי. בכל פעם שהתינוק הולך לישון ללכת לישון איתו ולא להתחיל להתעסק בעבודות הבית ובדברים אחרים. זה זמן שינה יקר צריך לנצל אותו. לפחות בהתחלה כשההנקה היא תכופה ופרק הזמן שחולף בין הנקה להנקה עוד קצר, צריך להתגייס לעזרת היולדת ואם אין התגייסות ספונטנית צריכה היולדת לגייס עזרה בלי להתבייש. לבקש מבן הזוג בתום ההנקה לשמור ולטפל בתינוק וללכת לישון מיד עד שיגיע הזמן להנקה הבאה. לבקש מההורים, אחים חברים שידאגו לאוכל זמין ליולדת, ניקיונות, קניות וכו' עד שהיולדת תצליח לישון באופן קבוע בצורה סבירה ותרגיש מספיק חזקה לעשות דברים במקביל לטיפול בילד.

 

שתייה
יש להקפיד על שתייה מרובה ובעיקר של מים, נוזלים מן הסתם הם מרכיב משמעותי בחלב אם והתייבשות של האם עלולה לפגוע בכמות ואיכות החלב. נשים רבות חשות בצמא בזמן ההנקה אבל לא רוצות לקום באמצע ההנקה להביא לעצמן שתייה ולא תמיד יהיה מי שיביא להן ולכן חשוב לדאוג תמיד לבקבוק מים ליד כיסא ההנקה או המקום בו בוחרים להניק ולשתות הרבה.

 

תזונה
בזמן ההיריון נבנה גוף התינוק מחומרי הגלם שמספקת לו אימו מפירוק בגופה שלה או מהמזון שהיא צורכת, כך גם לגבי ההנקה, במיוחד בזמן הנקה מלאה (שהתינוק ניזון אך ורק מחלב אם). ככל שהרכב המזון הנצרך יהיה איכותי יותר כך איכות והרכב החלב יהיו איכותיים יותר ולא פחות חשוב המאגרים בגופה של האם ישמרו ולא יפגעו לאורך זמן.
בזמן הנקה עולה צריכת הקלוריות היומית והמניקה באופן טבעי דורשת כמות מוגברת של מזון.
להקשיב לגוף
נתחיל בזה שאישה צריכה להיות קשובה לגוף שלה ולדעת אילו מזונות עושים לה רע ואילו מטיבים עימה. לדוגמא ירקות מצליבים כמו כרוב, כרובית, ברוקולי ועוד או קטניות גורמים ליצירה מוגברת של גזים ולכאבי בטן אצל חלק מהנשים, נשים שמזהות את התופעה רצוי שימנעו ממאכלים אלה אפילו אם הם נחשבים בריאים ומכילים כמות גדולה של סידן וברזל.
כמו כן יש להיות קשובים לתינוק ולראות אם יש קשר בין האוכל שהאם צורכת לכאבי בטן על רקע של גזים במערכת העיכול שמאוד נפוצים בקרב תינוקות בגילאי 0-3 חודשים. אם מזהים שצריכת מוצרים מסוימים מגבירה את כאבי הבטן יש להימנע מהם ואם לא אז אפשר לאכול אותם כרגיל.

מזונות מתועשים, מעובדים ומשומרים
רוב הנשים בתקופת ההנקה לא מוצאות את הזמן והכוח להכין לעצמן אוכל מבושל ומזין, הכי קל זה להוציא משהו מהמקפיא לזרוק למיקרוגל, או לפתוח חטיף או להוסיף קצת מים רותחים לתבשיל יבש מוכן ולאכול.
המוצרים המתועשים והמעובדים מכילים המון חומרים כימיים שעדיף להימנע מהם, יש בהם הרבה צבעי מאכל וחומרי טעם וריח, מונוסודיום גלוטמאט, הרבה מאד נתרן, חומרים מתחלבים, מעצבים, משמרים ובדרך כלל יכילו גם שומן רווי או מוקשה.
אין אפשרות לומר עד כמה משפיעים החומרים הכימיים האלה באופן ישיר על הרכב החלב אבל הם ללא ספק מזיקים לגוף האם שגם כך עומד בעומס לא פשוט ואין צורך להעמיס התמודדות מיותרת עם סילוק רעלים וכימיקלים.

חומצות שומן
קרומי (ממברנות) התאים המרכיבים את גופנו בנויות בין היתר מחומצות שומן, הרכב חומצות השומן משפיע על נוזליות הממברנה ובהתאמה על תפקודה. זה ישפיע על כניסה ויציאה של חומרים אל התאים ומהם ובכך על איכות תפקודם של התאים ושל האיברים אותם הם מרכיבים.
חומצות השומן הרצויות ביותר הן חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 3 המצויה בעיקר בדגי ים צפוני כמו סלמון, מקרל, הליבוט, טונה, סול, בקלה וכו' וכן בזרעי פשתן טחונים (בזרעים יש להשתמש מיד או לשמור בקירור לאחר תהליך הטחינה מאחר ולחומצות השומן נטייה להתחמצן ואז הן לא רק מאבדות את היתרונות שלהן אלא אפילו מזיקות)
מומלץ לצרוך כ-3 מנות דג לשבוע (אפוי או מבושל לא מטוגן) זרעי פשתן רצוי לצרוך בהתאם להנחיות של נטורופת – לפשתן איכויות נפלאות אבל הוא לא מתאים לכל אחד.
חומצות השומן הרצויות פחות הן חד בלתי רוויות שיש בשמן זית או שמן קנולה מכבישה קרה (שקונים בבית טבע ולא המזוככים הנמכרים ברשתות השיווק), הם אינם מזיקים אך יש לצרוך אותם במתינות.
חומצות השומן הפחות טובות הן רב בלתי רוויות מסוג אומגה 6 המצויות בכל השמנים הצמחיים המזוככים (סויה, חמניות, תירס, חריע, קנולה מזוכך וכו')
חומצות השומן הרוויות
גרועות ומזיקות, נמצאות בעיקר במוצרים מן החי (בשר בקר, עוף, הודו, ביצים חלב) ובמוצרים מתועשים ומעובדים. יש להמעיט בצריכה שלמוצרים אלה.
מאיפה יגיע כל החלבון? דגנים קטניות פירות ורקות מספקים יותר מכמות החלבון היומית הנדרשת.
מאיפה יגיע הברזל? נכון שבבשר יש יותר ברזל  אבל אפשר לקבל מספיק מירקות עליים וירוקים למיניהם, למי שיש חסר ברזל ניתן להשתמש בתוסף.
חומצות השומן הגרועות ביותר הן השומנים המוקשים (טראנס) כמו מרגרינה. אפשר למצוא ברוב המוצרים המתועשים והמעובדים שומן צמחי מוקשה או מוקשה למחצה. אלו חומצות שומן שאינן מוכרות לגוף ואינן מיוצרות באופן טבעי, הגוף משתמש בהן לבניה למרות שהן לא מתאימות בדיוק וזה פוגע בתפקוד.
מטוגנים
להימנע ככל הניתן ממזונות מטוגנים ועתירי שומן.
להרבות בצריכת פירות וירקות חיים או מאודים, במזונות עשירים בסיבים תזונתיים כמו דגנים מלאים וקטניות, כדי לשפר את תהליך העיכול, וכדי לדאוג לאוכלוסיית חיידקיי המעיים הטובים שניזונה מהסיבים, חיידקים פרוביוטיים אלה משפרים את הספיגה והעיכול ומגנים על המעי.

 

תרופות
יש להימנע מלקיחת תרופות ככל הניתן גם טבעיות, אם אין ברירה אז כמובן שעדיף להשתמש בצמחי מרפא ולוודא טוב טוב שהמטפל שרושם לכם את התרופה יודע שאתן מניקות. לא לקחת תרופות או תוספים גם אם הם טבעיים על דעת עצמכן!! תזכרו הרוקח בבית המרקחת הוא לא המטפל שלכן, הרווח הכלכלי מניע אותו ולא מצב בריאותכן, הוא לא מכיר את ההיסטוריה הרפואית שלכן, את הנטיות והחולשות, אם אתן צריכות טיפול לכו לטיפול!! מגיע לכן יותר מ2 דקות תשומת לב מעבר לדלפק, מגיע לכן שמשהו יקשיב בעיון לבעיה, ינסה לאתר את המקור שלה ויטפל בה מן השורש.

 

קשיים בהנקה
נשים רבות נתקלות בקשיים בהנקה בדרך כלל בימים – שבועות הראשונים ולפעמים מאוחר יותר, חשוב לא להתייאש, להתייעץ עם מדריכה או יועצת הנקה לפעמים שינויי קטן בתנוחה, בישיבה, באחיזה וכו' עושה את כל ההבדל.

 היי רגועה
אישה מניקה צריכה להיות רגועה ונינוחה ככל הניתן, הסטרס מחליש את הגוף ופוגע בייצור החלב, כמו כן התינוק מרגיש כשאימו לחוצה, לא רגועה או חסרת סבלנות וזה מכניס גם אותו לאי שקט. צריך להתנתק כמה שאפשר מהעבודה ומעיסוקים המטרידים ולהתרכז בהסתגלות למצב החדש.

 אוכל מוצק
בגיל 6 חודשים אפשר כבר להתחיל עם מזונות מוצקים, מתחילים בדרך כלל עם ירקות מבושלים מרוסקים כמו דלעת או בטטה ולאט לאט מוסיפים בכל פעם ירק חדש כדי לבחון את דרך ההתמודדות של התינוק עם המזון החדש, אם אחרי מספר פעמים התגובה טובה אפשר להוסיף ירק נוסף. אח"כ פירות מרוסקים.
לפי התפיסה הנטורופתית יש לחשוף את התינוקות למזונות אלרגניים כמו: חיטה, חלב וביצים כמה שיותר מאוחר (עדיף אחרי גיל שנה) 
המצב האידאלי הוא המשך הנקה ואכילת מוצקים במקביל כשהירקות והפירות אורגניים ובהמשך גם הקטניות הדגנים, הביצים וכו' יהיו אורגניים. יש שיגידו שילד שלא חשוף למזון לא אורגני יהיה מפונק ולא יעמוד במפגש עם האוכל האמיתי, ואני אומרת שילד שלא יחשף לרעלים שאריות של תרופות, חיסונים והורמונים גובר הסיכוי שיהיה בריא יותר וגופו יוכל להתמודד עם החיים המערביים טוב יותר.

לא בכל מחיר
הנקה היא ללא ספק המתנה הכי טובה שנוכל להעניק לילד שלנו, מבחינת ערכים תזונתיים, חום ומגע, חיזוק מערכת חיסון, הפחתת הסיכון לאי סבילות למזון , אלרגיות וכו'
אבל לא כולן יכולות להניק וזה לא סוף העולם, ילדים רבים גדלו והתפתחו לא רע בכלל גם עם תמ"ל .
אם אימא לא יכולה מסיבות טכניות (אחרי שנועצה עם מדריכה או יועצת הנקה לברר שהיא מניקה נכון) לא יכולה להניק, או שהיא סובלת מזה מאד או שאין לה סבלנות וזה עול גדול מדי אז שלא תניק. כשהמניקה סובלת, נלחצת או חסרת סבלנות התינוק מרגיש את זה וזה לא מועיל לו.
תינוק צריך אימא רגועה, שלווה, חזקה ומאושרת, שעושה בשבילו באהבה וברצון, אימא שהמגע שלה הוא לא מתוח, כועס, שהיא לא מכווצת מכאב או מלחץ אלא רך ורגוע. מגע שמשרה בטחון ויציבות וזה הכי חשוב, יותר חשוב מהכל.
את הנזקים אם יגרמו אפשר יהיה למזער בעזרת תזונה ואורח חיים לכשיגדל.
חשוב לזכור תינוקות וילדים אהובים שגדלים בסביבה יציבה בטוחה ומאושרת הם התינוקות המאושרים ביותר והבריאים ביותר בגופם ובנפשם.

 

תניקו אם אתן יכולות, תניקו כמה זמן שרק תוכלו למשוך אפילו שנתיים ויותר, אבל לא בכל מחיר!!!

נכתב ע"י הילה אפללו (נטורופתית)
מנהלת אתר חיים אורגניים
עוסקת במתן טיפול נטורופתי, הרצאות וסדנאות בתחום הרפואה הטבעית
בעלת קייטרינג ומעבירה סדנאות בישול בריא.
פרטים נוספים באתר האינטרנט:
www.hamasa-el.com
אי מייל : כתובת דואל זו מוגנת מדואר זבל, אתה צריך לאפשר Javascript בכדי לצפות בה
טלפון : 052-3435558